רוצה לחיות – חלק 2

זהו סיפור, שנכתב מלבו של אב חרד, המגיע עמוק אל לב הקוראים!

“אני מאוד מודאג”, אמר הרופא, “שבקרוב הילד יפתח אי ספיקת כליות, אתה חייב להיות מוכן להתחיל בדיאליזה.”
“אני רוצה לתרום כליה לבן שלי”
“זה לא סביר כרגע.”
דמעת אש החלה להופיע בעינו של האב, וגרונו היבש נדם בכאב חריף וצורב. לחבק את בנו בחום, זה הדבר היחיד שהוא יכול לעשות בלי להסתכל בעיניו של הילד…
“לא ניסינו הכל? לא הפכת את הילד לשפן ניסיונות? ולא הצלחת בכלום!”
“שיגענו את הילד ואת עצמנו, טיילנו בכל הארץ, ניסינו כל מה שאפשר להעלות על הדעת, מה עוד???”
כל ימי לא האמנתי ברוחות ובשדים או בעין הרע, והנה השתעבדתי.

כמו שפחה מרוסקת לכל הדמיונות האלה, נשים מוזרות סידרו אותי, מגדות עתידות שיגעו אותי, ומכשפות שיקרו לי, רבנים ומרפאים, הומאופתים וטבעונים, אסטרולוגים ורפלקסולוגים, כולם רוקנו את הכיסים שלי, בלי להביא לבריאות לבן שלי, ו הוסיפה בירוקרטיה שמצצה לי את הדם.

“כמה רחוק, אלוהים, כמה רחוק, כמה זמן?”

אב אוהב וכואב מספר בעטו הרגיש ובסגנונו הייחודי את סיפור סבלו והתמודדותו של בנו במחלת כליות לאורך שנים רבות וקשות של ייאוש ותקווה.

דברים שבאים מלב מבושל, וחודרים ללב רגיש.
“משאלה לחיות”, הוא ספרו הראשון של אבישי לוי, שהוא המשך לספרו השני “משאלה לחיות חלק 2”